למרבה הצער, לעיתים טיפול רפואי מותיר את המטופל עם פגיעה, במקום להיטיב עמו. החוק בישראל קובע שמטופל שתופעות הלוואי והסיבוכים האפשריים בטיפול רפואי לא הובהרו לו מראש באופן ברור ובפירוט הנדרש, יכול להיות זכאי להגשת תביעת נזיקין כנגד הגורם הרפואי שסיפק לו את הטיפול.
זאת תחת עילת אי הסכמה מדעת לטיפול רפואי. בשורות הבאות נפרט מה היא הסכמה מדעת לטיפול רפואי, מה הקשר בין הסכמה מדעת לבין רשלנות רפואית, אילו טיפולים רפואיים דורשים קבלת הסכמה מדעת מהמטופל, מה החשיבות של קבלת הסכמה מדעת לטיפול רפואי מבחינה משפטית ואיזה פיצוי ניתן לקבל במקרה של אי קבלת הסכמה מדעת למתן טיפול רפואי.
מה היא הסכמה מדעת לטיפול רפואי?
בחוק זכויות החולה נקבע כי במסגרת מתן טיפולים רפואיים לסוגיהם, חלה החובה על הגורמים המספקים את הטיפול, לבקש ולקבל את הסכמת המטופל להליך.
בחוק נקבע שלפני ביצוע ההליך הרפואי, הרופא הממליץ עליו למטופל או מספק את הטיפול, מצופה לציין בפני המטופל את אבחנתו בדבר מצבו הרפואי, לנמק את הסיבה להמלצה על הטיפול המוצע, להסביר אילו תועלות טיפול זה מציע, וכן להסביר בהרחבה לגבי האופן שבו הטיפול מתבצע, הסיכונים שכרוכים בו, סיכויי הצלחתו של הטיפול, תופעות הלוואי שהמטופל עלול לחוות עקב קבלת הטיפול, זמן ההחלמה וההתאוששות הצפוי למטופל וכן הסיבוכים הפוטנציאליים שעלולים להתרחש בעקבות קבלת טיפול זה.
חשוב שמטופלים יבינו מהם הסיכונים שאותם הם לוקחים כשהם פונים לקבלת טיפול רפואי מסוג מסוים. בהתאם לכך, הרופאים מצופים על פי החוק גם לפרוס בפני מטופלים את האלטרנטיבות הזמינות לטיפולים שעליהם הם ממליצים, וגם ליידע את המטופל במידה ומוצע לו טיפול שהוא חדש או ניסיוני.
כחלק מהליך קבלת הסכמת המטופל מדעת לטיפול הרפואי, רופאים נדרשים גם לוודא שהמטופל שהוצע לו הטיפול הרפואי המסוים, גם מבין היטב את כל המידע שהועבר לו לגביו. הצגת כל המידע הנ"ל למטופל, היא חיונית לתיאום ציפיות נאות מולו וקבלת החלטה מושכלת מצידו באשר לביצוע הטיפול המוצע לו.
מה הקשר בין הסכמה מדעת לבין רשלנות רפואית?
במקרה שבו בריאותו של מטופל נפגעת עקב טיפול רפואי שניתן לו מבלי שפרטיו הוצגו לו מראש בבירור ובמידת הפירוט הראויה, ו/או לחילופין – כשמטופל ניזוק מטיפול שלא הסכים מפורשות לעבור אותו, הדבר עשוי להיחשב כרשלנות רפואית.
זאת במידה וישנה האפשרות להוכיח שהתרחש קשר סיבתי בין הנזקים שהמטופל סובל מהם ובין הטיפול הרפואי שניתן לו. במקרים אלו יכולה לקום לנפגע עילה להגשתה של תביעת רשלנות רפואית בשל אי קבלת הסכמתו מדעת למתן טיפול רפואי, שבה יוכל לתבוע פיצוי כספי משמעותי מהגורם הרפואי האחראי לכך.
בהקשר זה, למותר לציין כי אף שרופאים נוהגים לבקש את הסכמת מטופליהם לביצוע הליכים רפואיים באמצעות החתמתם על טופס הסכמה מדעת, הדבר אינו קביל בפן המשפטי במידה שבטופס לא מוצג כלל המידע הרפואי הקשור בביצוע ההליך ברמת פירוט מרבית.
על פי חוק זכויות החולה, מטופל שעבר הליך רפואי שהותיר אותו עם נזק גופני ו/או נפשי מבלי שכל הנתונים אודות ההליך נמסרו לו בכתב מבעוד מועד, עשוי להיות זכאי להגיש תביעת נזיקין בעילה של אי קבלת הסכמת המטופל מדעת לביצוע ההליך הרפואי האמור.
מן הראוי להזכיר שגם תופעות לוואי כדוגמת כאב או אי נוחות לאחר הליך רפואי, שלמטופל לא נמסר מידע לגביהם טרום הטיפול, יכולות להיחשב כביטוי להפרת חובתו של הגורם המטפל לקבלת הסכמה מדעת מצד המטופל לקבלת טיפול רפואי.
אילו טיפולים רפואיים דורשים קבלת הסכמה מדעת מהמטופל?
על פי חוק זכויות החולה, קבלת הסכמה מדעת מצד המטופל, נדרשת לקראת כל טיפול רפואי. הדבר רלוונטי גם לפעולות המתבצעות לצרכי אבחון רפואי של המטופל, במתן טיפול מונע, במסגרת טיפול פסיכולוגי וכן בטיפולים סיעודיים.
האם חובה לקבל את הסכמתו של המטופל לטיפול הרפואי?
היות ורוב המטופלים לא מתמצאים היטב במינוח הרפואי לעומקו אם בכלל, ואינם מכירים היטב את סוגי הטיפולים הרפואיים השונים, על רופאים חלה החובה לקבל את הסכמתו של המטופל לטיפול הרפואי בהתאם לסטנדרטים שמנינו לעיל.
הדבר כאמור, חייב להתבצע לאחר שהוסברו למטופל כלל הסיכונים והסיכויים שכרוכים בקבלת הטיפול הרפואי שהוצע לו, ברמת פירוט מרבית ובדיוק המקסימלי – ללא עמימות בנושא. אין לפטר את המטופל באמירות כלליות כדוגמת: "בכל טיפול רפואי ישנם סיכונים כלשהם" או בטענה כללית לכך "שייתכנו סיבוכים קלים בעקבות ההליך אם כי אין מדובר על סיבוכים מסכני חיים". אמירות כאלו אינן מעניקות לרופאים פטור מחבותם המקצועית והמשפטית כלפי מטופליהם.
מה החשיבות של קבלת הסכמה מדעת לטיפול רפואי מבחינה משפטית?
בהמשך לאמור לעיל, אנו למדים כי החשיבות של קבלת הסכמה מדעת לטיפול רפואי, אינה מקבלת ביטוי רק במישור הרפואי, אלא גם בפן המשפטי. מבחינת החוק בישראל, לחולה שלא הובא בפניו מלוא המידע הקשור בהליך הרפואי שהוצע לו בידי רופא מסוים, עילה להגשתה של תביעת פיצויים על בסיס נזיקי בשל הפרת זכויותיו כחולה, אם יצא את הטיפול ניזוק.
מכאן שכל העלמת מידע, הסתרת מידע או השמטה של נתונים רפואיים הקשורים בקבלת טיפול רפואי מסוים, יכולות להיחשב מבחינה משפטית להפרת חובת הרופא לקבלת ההסכמה מדעת של המטופל לביצוע ההליך הרפואי, מה שחושף את הרופא והמוסד הרפואי המעסיק אותו – לתביעות רשלנות רפואית.
איזה פיצוי ניתן לקבל במקרה של אי קבלת הסכמה מדעת למתן טיפול רפואי?
במקרה של אי קבלת הסכמה מדעת למתן טיפול רפואי, ככל שהמטופל הנפגע בחר להגיש תביעה כנגד הגורם הרפואי שחרג מחובתו זו – הוא עשוי לקבל פיצוי כספי בסכום של עשרות אלפי ועד מאות אלפי שקלים, ולעיתים אף למעלה מכך. הפיצויים בכל תביעת רשלנות רפואית, נקבעים כנגזרת של רכיבי נזק שונים, בהתאם להיקף הנזקים הממוניים והלא ממוניים שנגרמו לתובע במקרה הנתון.
לצורך העניין, ניתן לתבוע את הגורם הרפואי האחראי לאי קבלת הסכמה מדעת להליך רפואי, בגין ראשי נזק ממוניים כמו פגיעה בכושר העבודה, הפסד ימי עבודה והפסדי שכר, הוצאות רפואיות שהמטופל נשא בהן עקב נזקיו ועוד. אולם ניתן גם לתבוע פיצוי כספי בגין ראשי נזק שאינם ממוניים כדוגמת סבל וכאב, או פגיעה באוטונומיה של המטופל.
משמעותו של מושג זה הינה שלכל אדם הזכות על גופו ובהתאם לכך, במצב שבו מידע חיוני לגבי טיפול רפואי שמוצע לו, איננו נמסר לו במועד אם בכלל, נשללת מאדם זה היכולת לקבלת החלטה מושכלת מרצונו החופשי בנוגע לקבלת הטיפול.
בהתאם לכך, הפגיעה באוטונומיה מוכרת בישראל בתור עילה לדרישת פיצויים, אולם להבדיל מעילת רשלנות רפואית, במקרה הזה המטופל איננו נדרש להוכיח שהטיפול הסב לו נזקים. בתי המשפט בארץ מתייחסים לעצם אי מסירת הפרטים הנוגעים לטיפול למטופל, עוולה שפוגעת ביכולתו של המטופל לבחור מה יעשה בגופו שלו – מה שמקים לו עילת תביעה לגיטימית.
לסיכום
בסקירה זו הסברנו אודות הנחיצות והחשיבות של קבלת הסכמה מדעת לטיפול רפואי ממטופלים. עסקנו בחוק זכויות החולה, המגדיר את חשיבות הגילוי הנאות למטופלים אודות ההשלכות האפשריות והסיכונים הגלומים בטיפולים רפואיים המוצעים להם, לרבות הצגת החלופות הזמינות. כל אלו הם הבסיס לכך שמטופלים יוכלו להגיע להחלטות מושכלות באשר לגופם ובריאותם ויהיו מוגנים במישור הרפואי והמשפטי כאחד.
