רשלנות רפואית בצבא - גם לטיפול רפואי יש פקודות
נכתב בתאריך: 19/04/22
המושג של רשלנות רפואית בצבא מתייחס למגוון רחב של מצבים, רחב אף יותר ממקבילות בעולם האזרחי.
במה נבדלת רשלנות רפואית בצבא, מהי ההכשרה המתאימה של עורכי דין בתחום זה, וכיצד מתבצעת התביעה?
לפי נתוני נציב קבילות החיילים במאי 2011, 12 אחוז מהפניות היו בנושאים רפואיים, רובם קשורים לרשלנות רפואית, מתברר , שהרשלנות איננה נגמרת באזרחי, אלא אף עולה על מדים. חבל רק שהנפגעים במקרה זה, נאלצים לא פעם להיתמך על ידי מערכת שמצייגת גם את הרופאים הרשלנים
מה הקשר בין רשלנות רפואית של רופאים לצבא?
התנאי הראשון בדרך להכרה בהתרשלות רפואית מצד רשויות צה"ל הוא הוכחת קשר סיבתי. על פי החוק העיקרי בתחום של רשלנות רפואית בצבא, "חוק נכים, תמלוגים ושיקום", חייב להיות קשר משפטי סיבתי בין השירות הצבאי לבין הנכות/הבעיה הרפואית. באופן פרקטי, משמעות ההגבלה הזו היא שרק נזקים שנגרמו בעקבות השירות הצבאי יזכו לפיצוי.
עם זאת, כיוון שחלק מן ההגבלות שמציב השירות הצבאי הוא ההכרח להיות מטופל אך ורק על ידי המערך הרפואי של צה"ל (במהלך שירות החובה אינכם מבוטחים על ידי קופות החולים). פירוש הדבר הוא שגם נזקים כתוצאה מאבחון לקוי או טיפול שאינו מיטבי, שהיו נעשים אחרת על ידי "רופא סביר" בהתאם לנורמות האזרחיות המקובלות באותה תקופה, יכול לזכות אתכם בפיצוי בגין רשלנות רפואית צבאית.
כיצד נקבעת מידת הנזק?
הפיצוי ינתן בצורה פחות או יותר פרופורציונית למידת הנזק, הנקבעת לפי אחוזי נכות (תמידיים או זמניים). חשוב להדגיש כי הגדרת הנזק היא פגיעה ביכולת התפקוד ואיכות החיים, ולכן כוללת כמובן גם נזקים נפשיים ונזקים חולפים חמורים.
מי הנתבע, הצבא או הרופאים?
בניגוד להליכי ההגשה של רשלנות רפואית "רגילה", רשלנות רפואית צבאית לא מוגשת ישירות כתביעה אזרחית בבית משפט השלום. הגשת התביעה היא לקצין התמלוגים שבאגף השיקום.
גם מבחינת פרק הזמן האפשרי החוקים שונים מעט מן המקובל באזרחות. תקופת הגשת התביעה היא למשך שלוש שנים מרגע השחרור משירות סדיר או מרגע גילוי הפגיעה (המאוחר שביניהם). במקרים מיוחדים בלבד קצין התמלוגים מאשר הגשת תביעות מעבר לפרק זמן זה.
מאידך, שאר התהליכים דומים מאוד מבחינה עקרונית להליכי רשלנות רפואית באזרחות:
1. לאחר הוכחת הקשר הסיבתי שבין הנזק לכאורה לבין השירות הצבאי, יש להוכיח את מידת הנזק בעצמה. מידת הנזק נקבעת על ידי וועדת מומחים של אגף השיקום, אולם ניתן לנסות להשפיע או לערער על ההחלטה על ידי צירוף חוות דעת משפטית של עורך דין ובעיקר על ידי חוות דעת רפואית מוסמכת, שעלותה בדרך כלל בין 5-15 אלף ₪.
2. את מידת הנזק התפקודי שנגרם לתובע ניתן לחזק על ידי עדויות אופי ועדויות עדי ראיה, כגון גורמי טיפול רפואי ראשוני בעת האירוע המדובר (חובש, רופא גדודי, רופא מקבל במיון...), סביבת התובע הקרובה (חברים לנשק, בני משפחה) ושרשרת הפיקוד הצהלית.
3. זמן הטיפול בתביעות אלה ארוך גם הוא, עם זמן חציון עד לקבלת התמלוגים העומד על למעלה מ3.5 שנים מרגע הגשת התביעה.
מי התובע, הצבא או החייל?
כפי שוודאי שמתם לב, קיימים "ניואנסים" רבים המבדילים את הליך הטיפול ברשלנות רפואית צבאית מאחותה האזרחית. כיוון שכך מומלץ לפנות לשירותי עורכי דין המתמחים בטיפול ברשלנות צבאית, וכאלו המכירים הייטב את ההליכים הבירוקרטיים.
זיכרו כי למעשה עד לשלב העירעור על החלטת הוועדה, אין כלל נגיעה של בית המשפט האזרחי, וגם לאחר הערעור סמכותו של בית המשפט (המחוזי) היא רק לחייב את הוועדה לספק הסברים ולהתכנס שוב, כאשר ההחלטה הסופית היא תמיד של הוועדה המקצועית של אגף השיקום.
עלות תהליך התביעה נע בין 20-50 אלף ₪, כאשר במרבית המקרים, חלק מן הסכום מוחזר בהליך הפיצויים, אחרי שהחייל ומשפחתו שילמו לא מעט הוצאות משפטיות ואיבדו זמן יקר בדרך