מחשבות שונות על רשלנות רפואית

כמו לא מעט נושאים שמגיעים לבית המשפט, גם התחום של רשלנות רפואית גורם לויכוחים רבים בין המצדדים למתנגדים. במקרה הנ"ל, מדובר על ויכוח חוצה מדינות


מרץ 2010 היה חודש היסטורי בארה"ב. לראשונה אושרה בארה"ב רפורמת בריאות המבטיחה ביטוח בריאות לרוב אזרחי ארה"ב.

אומנם לא מדובר בביטוח בריאות כמו שנהוג בישראל או במדינות מערביות אחרות אך עדיין מדובר בשינוי עצום, לא רק מבחינה כלכלית או ארגונית בארה"ב (30 מיליון אזרחים ייכנסו למעגל המבוטחים) אלא בשינוי ערכי שחווה האומה האמריקאית.
 
אחת הסיבות להתנגדות העצומה שהיתה בארה"ב במהלך השנים לרפורמה בביטוח בריאות היא, החשש שמבוטחים יתבעו את חברות הביטוח ואת הרופאים ובכך יגרמו לפגיעה קשה בענף הביטוח והרפואה.

התנגדות זו שימשה בסיס במשך שנים לוויכוח על מהותה של רשלנות רפואית ואחריות הרופאים על תוצאות הטיפול.

במאמר זה נציג מספר גישות שדנות ברשלנות רפואית.


הגישה הכלכלית-חברתית
 
הגישה הכלכלית מציגה את הדיון על פי שיקולים כלכליים וחשיבות חברתית של מנגנון תביעות רשלנות רפואית.

התומכים בהגשת תביעות אלו טוענים, שמנגנון שמאפשר הגשת תביעות רשלנות רפואית שמות את המטופל במרכז ולא מאפשרות לרופא לברוח מאחריותו ויוצרות מנגנון שמפקח עליו.

מבחינה כלכלית מנגנון זה מאפשר למי שנגרם לו נזק רפואי להמשיך בחייו ולא להפוך לנטל על החברה.

המתנגדים על פי גישה זו טוענים שמנגנון זה מעלה את פרמיות המבוטחים כתוצאה מחשש של חברות ביטוח לתביעות, וכן יגרמו לרופאים לנהוג משנה זהירות שלא לצורך, כגון שליחת מטופלים לצילומים מיותרים, אשפוז ימים נוספים, ביצוע בדיקות נוספות, והעלויות יפלו על המערכת.
 

גישת האחריות
 
גישה זו מעלה את השאלה, מי נושא באחריות לרשלנות רפואית. הגישה המחמירה טוענת שהאחריות נופלת לא רק על הרופא עצמו, או על האחות המטפלת אלא על האחראים עליהם וכן על המוסד כולו.

הטענה היא שבמקרה כזה יהיה קל יותר להוכיח רשלנות רפואית ויהיה קשה לרופא להוכיח את ניקיונו, שכן המערכת כולה תואשם בכך.

המתנגדים לגישה זו טוענים, שהיא תפגע במוסד ובצוותים רפואיים שלמים ותביא לפיחות הן במעמד הרופא , המוסד והן במעמד הרפואה. כמו כן יווצר מצב בו של תביעת פיצויים של רשלנות רפואית בהיקפים גדולים, שכן ברור שהמוסד הרפואי יכול לשלם יותר מאשר הרופא היחיד.


גישת הפיצוי
 
גישה זו שואלת כיצד בעצם יש לשלם את פיצוי התביעה. המחמירים טוענים שהפיצוי צריך להיות בגובה הנזק הכולל, קרי תשלום הוצאות, תשלום על פגיעה בהשתכרות, תשלום על עוגמת נפש ועוד.

אזי שהמקלים טוענים, שוב, שזה בסיס לתביעות פיצויים גדולות על רשלנות רפואית שיפילו את המערכת הרפואית ומערכת הביטוח ולכן יש להסכים רק לפיצוי על הנזק שנגרם וכן מתן קנס לרופא כעונש על חלקו ברשלנות.
 
כפי שאפשר לראות שתי הגישות שונות במהותן בשתי הנקודות המשמעותית עליהן מבוססות תביעות רשלנות רפואית, מי האשם וכיצד יש לפצות את המטופל.

בעוד גישה אחת מחמירה עם הרופאים מתוך חשיבה שרק החמרה זו תביא ליתר תשומת לב מצידם למניעת רשלנות רפואית, אזי שהגישה השנייה מקלה איתם מתוך חשיבה , אותה ניתן לתאר כחשדנית, שאם ניתן למטופלים סיבה, הם יתבעו ויגרמו לנזק כלכלי למערכת, אשר משרתת את כלל הציבור.

---