רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים - כשהאסתטיקה הופכת לרשלנות

בעולם בו ניתוחים אסתטיים תופסים אחוז מכובד מכלל הניתוחים, גם הרשלנות בתחום תופסת אחוז מכובד מכלל הרשלנות. מה קורה כשנכנסים לחדר ניתוח במטרה לשנות מראה ויוצאים עם עוגמת נפש פיזית ונפשית?

אחת לכמה זמן אנו שומעים על תביעת ענק נגד מכון אסתטיקה או רופא פלסטי כתוצאה מרשלנות שגרמה נזק למטופל, רק לאחרונה התוודענו לרשלנות פושעת של יצרני שתלי סיליקון אשר לא עומדים בתקנים, והרופאים אשר השתילו אותם ייאלצו כנראה להתמודד עם מבול של תביעות, שונות ומשונות מצד מטופלות. 

החדשות הרעות מבחינת המטופלים

כמו רופאים טובים (ולא רשלנים...) נתחיל מן החדשות הרעות. במקרה של רשלנות רפואית בניתוחים אסטטיים, כמו בכל התחום של רשלנות רפואית ופיצויים בכלל בארץ, יש לצערנו לא מעט חדשות רעות...

בארץ לא קיים מושג השיפוי העונשי (קרוי גם השיפוי המוסרי- punitive damages). שמעתם על כל התביעות ה"הזויות" בארצות הברית, בהן דייר זוכה ב-10 מיליון בגלל שנתקע במעלית לחצי שעה ועקרת בית הופכת למיליארדרית בעקבות מציאת אגודל בתוך פחית קולה? או, למי שהתעניין יותר בריאליה של רשלנות רפואית, פיצויים של 50 מיליון ויותר על רשלנות רפואית באבחון מומים טרום לידתיים משמעותיים? ובכן, בכל אותן תביעות מרכיב הנזיקין בפועל (זה שכן קיים בארץ) לא גדול באופן יחסי.

במקרה ה"טוב" (שלא נדע...) משהו בסביבות המיליון דולר. כל שאר הסכום- ניחשתם נכון, שיפוי עונשי.

כמו שכבר אמרנו, כל התחום הרבה פחות מפותח בארץ מבחינה רעיונית. לכן לדוגמא כמות התביעות המוצלחות פר נפש עדיין ממשיך להיות נמוך פי 2-5 מאשר בארה"ב (תלוי באיזה מדינה), ולאו דווקא בגלל שאצלנו יש פחות רשלנות רפואית...

הרופאים העוסקים בתחום האסטטיקה הרבה יותר מודעים לתחום הרשלנות מאשר הרופא המטפל הממוצע במסגרת בית חולים ממשלתי, ודואגים הייטב (בדרך כלל) לכיסוי, מודפס וחתום על ידכם, מתאים (להלן כסת"ח). כיוון שמה שחשוב הוא מה שנחתם, ולא כל כך מה הבנתם או הוסבר לכם בפועל (אני מדבר על הדיון המשפטי כמובן...), מדובר בחיסרון מבחינת המטופל.

נקודה אחרונה, שוב פעם פועל יוצא של היות התחום האסטטי פרטי, בשיעור הרבה יותר דומיננטי מאשר שאר הרפואה בארץ. בכל תביעת רשלנות רפואית אנחנו אוהבים לכלול גוף גדול בנוסף לגורמים המקצועיים שהתרשלו בפועל.

הגוף הזה יכול להיות בית החולים, משרד הבריאות, קופת חולים ושילובים שונים של הנ"ל.

ה"טריק המשפטי" הזה נקרא "בעל הכיס", והרעיון מאוד הגיוני: אמנם יתכן ואותה רשלנות רפואית באבחון התרחשה באשמתו הבלעדית של אדם אחד, אותו אדם בדרך כלל לא מסוגל לעמוד בתשלומי הפיצויים, ולכן הולכים למערכת שמאחורי הרשלן.

בפועל הרבה פעמים הרשלנות היא גם פגם מערכתי: חוסר מערכת פיקוח, בקרה מתאימה וכו'. בטיפולים אסטטיים הרבה פעמים אין "בעל כיס" מאחורי הרופא. 

אבל, אל יאוש, יש פתרון

למרות כל הרשימה הארוכה הזו, אין סיבה לוותר מראש על תביעות רשלנות רפואית בניתוחים אסטטיים. כמה שלבים יעזרו להגביר משמעותית את המוכנות שלכם להליך המשפטי הארוך:

חשבו סיכויים בצורה אובייקטיבית- רשלנות רפואית בניתוחים הינה עילה לתביעה אך ורק אם יש פה רשלנות רפואית- כלומר הרופא פעל בצורה גרועה בצורה משמעותית מאשר "רופא סביר". לכל פעולה רפואית ישנו שיעור מסוים של כשלונות ותופעות לוואי ידועות, ואלו אינם מהווים רשלנות רפואית בשום צורה.

שינויים אסטטיים באף לדוגמא (וזו רק הדוגמא הבעייתית ביותר, אבל הדבר נכון לגבי כל ניתוח אסטטי) לא מתקבעים למשך לפחות 6 שנים, ובמעל ל-40% מן המקרים התוצאה אינה משביע את רצונו של המטופל לגמרי- עדיין לא עילה לתביעת רשלנות.

אפילו נזקים ישירים של הניתוח (נזקי הרדמה וכו'), כל עוד אינם נובעים מרשלנות, לא יעמדו בבית המשפט.

הכינו את כלי המלחמה- למנתח יש סכינים, רטרקטורים ומחטים, ולכם יש יועצים. אתם צריכים עורך דין שמתמחה בתחום ולפחות יועץ מומחה אחד מן התחום הספציפי.

אין טעם ללכת למנהל מחלקת פלסטיקה, יהיה הוא המכובד שבפרופסורים, אם הוא לא מבין בפרוצדורה ששימשה במקרה שלכם. מאידך מתמחה צעיר לא יחזיק הרבה מים בבית המשפט. זיכרו שכתיבת חוות דעת אינה תהליך מהיר (קחו בחשבון לפחות חודש) וממש לא זול (5000 דולר הוא הסכום ההתחלתי). 

לסיכום, תביעות רשלנות רפואית בניתוחים אסטטיים בארץ הרבה פחות נפוצות מאשר בחו"ל, וסכומי הפיצויים הצפויים נמוכים עשרות מונים.

עם זאת, במידה ושוכנעתם שאכן התרחשה כאן רשלנות (ולא רק תוצאה לא רצויה), הכינו עצמכם באמצעות היעזרות בבעלי מקצוע מתאימים: עורך דין ועד מומחה עם או בלי ניסיון מוכח בתחום הספציפי.

---