פורום רשלנות רפואית

שלום לך, ראשית, איבוד דרסטי במשקל מצריך בירור רפואי על מנת לשלול תחלואה כלשהי של מערכת העיכול או תחלואה אחרת. במידה ולא נמצאת תחלואה ניתן יהיה לאזן את הרגלי האכילה והמשקל בדיאטה מתאימה. במידה ונמצאת תחלואה כלשהי כדאי יהיה לברר האם לדיאטה הייתה תרומה כלשהי למצב, או שלא. מכל מקום, קשה להאריך רק על סמך מה שציינת האם קיימת עילה לתביעה. הרבה בריאות, מיכל קפלן חכמון

שלום רב,
ככלל, היה ולא נותר נזק כלשהו אזי לא מתקיימת עילת הרשלנות ולכן לא ניתן להגיש תביעה בגין עילה זו. בכל מקרה, על מנת לבחון עניינך לעומקו יהיה צורך לאסוף את התיעוד הרפואי ולבחון מול מומחה האם הייתה חריגה מפרקטיקה סבירה והאם אכן נותר נזק כלשהו אצלך נוכח חריגה זו, ובהמשך לכך לנקוט בצעדים המתאימים.
בברכה,
עו"ד אילן זריהן

שלום רב,
איבוד מסמכים יכול להכשיר את הפעלת דוקטרינת "הנזק הראייתי" בגינו בית המשפט, ברוב המקרים, מטיל את הבאת הראייה ואת נטל השכנוע על כתפיו של הנתבע, להראות שלא התרשל. במרבית המקרים בהם הפך בית המשפט את נטל הראייה/השכנוע לא הצליח הצד שכנגד, בהעדר תיעוד, לבוא ולהוכיח שלא התרשל.
בסיכום דבר, נראה כי איבוד המסמכים יכול לשרת את טובתך.
בברכה,
עו"ד אילן זריהן

שלום רב,

בהתאם לחוק, היה ורופא קובע לפי ממצאים רפואיים שקיימת מגבלה רפואית המונעת מעובד לבצע עבודה מסוג מסויים או בתנאים מסויימים, הרי שהמעביד יכול להציע לו עבודה מתאימה אחרת, מלאה או חלקית, באותו מקום עבודה, ואז העובד לא זכאי לדמי מחלה, אך שכרו בעבודה אמור להיות זהה לשכר שהיה מקבל אילו המשיך בעבודתו הקודמת.
אם המעסיק לא הציע עבודה מתאימה, העובד זכאי לסכום דמי מחלה שהיו מגיעים לו.


לכל מידע נוסף, מומלץ להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום דיני העבודה, על מנת שיבחן את הסיטואציה הספציפית.

בברכת בריאות שלמה,

מיכל קפלן חכמון, עו"ד

שלום רב,

עקרונית, חוק ההתיישנות הכללי קובע כי ניתן להגיש תביעה בתוך 7 שנים מיום קרות המקרה. כאשר מדובר בקטין, מנין 7 השנים מתחיל רק בהגיע הקטין לגיל 18 (אם כי להורים, הזמן נספר מיד עם קרות הנזק).
כמובן שישנם חריגים. אך ככל שהארוע היה ברור, והנזק שהופיע בעקבותיו היה ברור, הרי שיש רק 7 שנים לצורך הגשת התביעה.

בברכה,
מיכל קפלן חכמון, עו"ד

שלום רב,
ככלל, על מנת לבסס עילת תביעה ברשלנות רפואית יהיה צורך לאסוף את החומר הרפואי בעניינך ולהתייעץ עם מומחה רפואי רלוונטי שיחווה דעתו בהתאם.
חשוב להבין שלא כל נזק מסוג זה עונה להגדרה של רשלנות שכן אלה חלק מהסיכונים, הקיימים בביצוע פרוצדורות ניתוחיות, שכמובן היה צריך להביא לידיעתך בטרם ביצוע הפעולה. לטעמי, היה והתפרים אינם במקום בולט ונראה לעין מבחינה חזותית והיה ואינם פוגעים בשגרת תפקודך אזי, מציע לבחון בהיבטי עלות/תועלת את כדאיות הכניסה למהלך משפטי מסוג זה.
בברכה,
עו"ד אילן זריהן

שלום רב,
מי שיכול להגדיר את כשירותו הרפואית של החייל הינו אך ורק רופא או גורם רפואי מוסמך אחר כפי שמוגדר ביחידה. המ"פ של בנך לא יכול לייתן המלצות רפואיות אודות כשירותו של בנך לכן, בהעדר המלצה רפואית לחזור לפעילות רשאי בנך לפנות לגורם רפואי על מנת שיחווה דעתו אודות כשירותו. היה ולא יזכה לשיתוף פעולה ניתן לפנות בתלונה לנציב קבילות חיילים על מנת שיברר ויטפל בחריגה מסמכות זו. ב
נוסף, עם התגבשות הנזק יוכל בנך, לאחר שחרורו משירות צבאי, לבחון תביעה לקצין תגמולים בגין נכותו שנותרה, היה ואכן נותרה כזו.  
בברכת בריאות שלמה,
עו"ד אילן זריהן

דבורה שלום רב,
להתרשמות בדבר היקף מקרי הרשלנות הרפואית במדינת ישראל ממליץ להיכנס לממצאי דו"ח "הווועדה הבין משרדית לבחינת הדרכים להקטנת ההוצאה הציבורית בגין תביעות רשלנות רפואית" - בדו"ח זה קיים מאגר נתונים מקיף אודות סוגיות הנוגעות לעניין הרשלנות הרפואית בארץ. הדו"ח נמצא באתר האינטרנט של משרד המשפטים.
בהצלחה,
עו"ד אילן זריהן

שלום רב,

בתחום המשפטים אין לימודים של התמחות כפי שיש במקצועות הרפואה.
לאחר גמר הלימודים, עורך הדין יוכל לעסוק בכל אחד מהתחומים הקיימים: נזיקין, משפחה, פלילי, חברות, בנקים ועוד..
מומלץ לנסות ולהתכוונן לתחום כלשהו החל מתקופת ההתמחות, כדי להשתלב בתחום מסויים ככל המוקדם. כך תקופת ההתמחות תעניק לך ניסיון לקראת הכשרת עבודתך כעורך דין.
במידה ותגלה כי התחום שבחרת לא מתאים לך, תמיד תוכל להחליף תחום. אלא שאז תיאלץ לעבוד שוב כמעין מתמחה, למרות שכבר תהיה עורך דין לכל דבר ועניין.

בהצלחה!!
מיכל

שלום לך, לרוב מקובל לתת יעוץ ראשוני בחינם. עלויות כספיות הן רק עבור איסוף המידע הרפואי, והתייעצות עם מומחה. בברכה, מיכל

טל שלום רב,
על מנת לבחון את העניין לעומקו יהיה צורך לאסוף את הרשומות הרפואיות בעניינה ולבחון את עילת הרשלנות מול מומחה רפואי רלוונטי.

בנוסף, יהיה צורך לבחון מול חברתך האם ניטלה ממנה, כנדרש, הסכמה מדעת לביצוע הניתוח שעברה. גישת ביהמ"ש בעניין זה הינה מחמירה ודווקנית - ביהמ"ש פסק בעניין זה שניתוחים אשר אינם דחופים מבחינה רפואית דוגמת ניתוחים פלסטיים לסוגיהם, מחייבים ברף גילוי מוגבר, לרבות ציון הסיכויים והסיכונים לפרטי פרטים ומבעוד מועד, בטרם ביצוע הניתוח. 

בסיכום דבר מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתביעות רשלנות רפואית ונזקי גוף לצורך בחינה מעמיקה ועניינית.
בברכה,
עו"ד אילן זריהן

שלום רונה,

כאשר לקוח פונה לטיפולו של עורך דין, בין יתר המסמכים הוא חותם על מסמך הקרוי ויתור על סודיות רפואית לטובת עורך הדין. מסמך זה מאפשר לעורך הדין לפנות לכל המוסדות הרפואיים בהם טופלת, כולל גם לרופאים פרטיים, ולקבל בשמך את כל התיקים הרפואיים הרלבנטיים.
אם הטיפול ניתן לקטין, נדרש ששני ההורים יחתמו על הטופס בשם הקטין.

יש לדעת כי למוסדות הרפואיים יש הזכות לדרוש אגרה בגין קבלת העתק המסמכים הרפואיים.

מכאן, שאין חשיבות לכך שאין לך את המסמכים הרפואיים.

בברכה,
מיכל קפלן חכמון, עו"ד

זהבה שלום רב,

לשאלתך, ככל שהרופא הראשון לא איבחן את הבקע גם בצד שלא נותח, ודובר במצב קיים שצריך היה לאבחנו - הרי שמדובר ברשלנות.
יחד עם זאת יש לברר האם בסיטואציה בה היו מאבחנים בבת אחת את שני הבקעים היו מתקנים את שניהם בניתוח אחד, או ממילא מציעים לבצע את התיקון בשני ניתוחים נפרדים.
אם יסתבר כי אכן יש לעבור ניתוח נוסף מיותר - הרי שזהו הנזק.
אם יסתבר שממילא היו מבצעים את התיקון בניתוח נפרד - לא נגרם נזק, ואז אין מקום להגשת תביעה.
אציין, כי ניתוח מיותר כנזק נחשב בבית המשפט, באופן יחסי, לנזק נמוך, ויהיה עליך להתייעץ עם עורך הדין שייצג אותך את כדאיותה של הגשת תביעה במקרה זה.

בהצלחה,
והרבה בריאות,
מיכל קפלן חכמון

שלום לוטם,

ראשית, אציין כי תשובתי מתייחסת אך ורק למידע שקיבלנו כולנו באמצעות התקשורת, ללא שיש בידי את כל הפרטים המלאים מאת בית החולים או המשפחה.
יחד עם זאת, בהנחה שאחות בית החולים מסרה לאם אחת בקבוק חלב של אם אחרת, ללא בדיקה מקיפה של השם והתאריך המוטבעים על ידי הבקבוק - הרי שיש בכך משום רשלנות רפואית.

יחד עם זאת, כיוון שגם האם עצמה לא בדקה דבר בטרם נתנה את החלב לתינוקה, הרי שבית משפט עלול לייחס גם לאם זו אחריות מסויימת.

דבר חשוב נוסף - האם התינוק ידבק חלילה במחלה?
אם התשובה חיובית, הרי שהנזק גדול מאד, ומקים תביעה משמעותית (מהפן הכספי).
אם התשובה שלילית, לשמחת כולם - הרי שבעיניים של בית המשפט יש למעשה רק עגמת נפש לכל הצדדים לתקופה הקצרה שעד לקבלת התשובה הוודאית הסופית שהתינוק בריא. במקרה כזה, התביעה קיימת אך הופכת להיות קטנה יחסית בהיבט הכספי. שכן, גובה הפיצוי עבור עוגמת הנפש למשפחה נקבע על ידי השופט הדן בתיק, ואין לכך "מחירון". גם אם המשפחה עוברת סבל גדול, עדיין יתכן שבית המשפט יפסוק פיצוי נמוך, כאשר ידוע שמדובר בתקופה קצרה וחולפת, ושלא כמו במקרים שבהם נישאר מצב קבוע ובלתי הפיך של נזק.

בברכה,
מיכל קפלן חכמון, עו"ד

שלום רב,
חשוב להבין כי בהעדר נזק, קרי היה והתינוק לא יידבק בנגיף האיידס, הרי שלא מתקיימת עוולת הרשלנות וכל שנותר הוא לבחון הגשת תביעה לפיצוי בגין ראש הנזק של עוגמת נפש/כאב וסבל. לטעמי, בהיבטי עלות/תועלת, כניסה להליך משפטי יקר וממושך בגין ראש נזק של עוגמת נפש/כאב וסבל, אינו נכון ולעיתים קרובות הפיצוי, אם בכלל, לא עולה בקנה אחד עם גודל ההשקעה, האמוציונלית והכספית כאחת. 
בברכה,
עו"ד אילן זריהן

שלום רב, לשאלתך - אין מקום להגשת תביעה במקרה שתיארת, כיוון שלא נגרם לך נזק. עצם שמיעת מספר דעות ממספר רופאים בוודאי שאיננו רשלני, ורק משום שישנן כמה גישות או כמה דעות לא בהכרח מוכיח שדעתו של הרופא הראשון שגוייה. שיהיה בהצלחה, מיכל קפלן חכמון

שלום רב,

מן הנתונים שציינת קשה לקבל תשובה מלאה ומפורטת האם המקרה שלך, והצורך בניתוח יחשב כתאונת עבודה.
אם לא מדובר בארוע חד וברור שקרה תוך כדי העבודה למפרק הירך, יתכן ולא ניתן יהיה לקשור את הצורך בניתוח לעבודה עצמה.
יחד עם זאת, הייתי ממליצה לך להיוועץ עם משרד עורכי דין המתמחה בתאונות עבודה, ולהביא איתך את כל התעוד הרפואי שיש לך, כדי לקבל תשובה מדוייקת יותר.


בברכה,
מיכל קפלן חכמון, עו"ד
קפלן כספי, משרד עורכי דין

שלום רב,
על מנת שתאונה תוגדר כתאונת עבודה יהיה צורך להוכיח כי הנזק נגרם תוך ועקב עבודתך.  על פניו, בהתאם לנסיבות הכלליות המתוארות בשאלתך, לא נראה כי קיים קשר סיבתי כלשהו העונה להגדרה של תאונת עבודה. אולם, על מנת שניתן יהיה להשיב באופן מעמיק יותר, ממליץ לאסוף את התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם עו"ד לצורך הכרה מעמיקה יותר של נסיבות עניינך ובהתאם לכך לקבוע.
בברכה,
עו"ד אילן זריהן