פורום רשלנות רפואית

רותם שלום רב,
נוכח הנסיבות שאת מתארת אני מציע לפנות לחוות דעת שניה אצל רופא מומחה אחר ולבחון אופציית טיפול בהתאם. בנוסף, יש מקום לבחון קיומה של עילת רשלנות רפואית אולם, על מנת לבסס זאת יהיה צורך באיסוף כרטסת הטיפולים שלך אצל הרופא ולאחר מכן התייעצות עם מומחה בתחום על מנת שיחווה דעתו אודות קיומה של רשלנות רפואית בטיפול שניתן לך - על מנת לעשות את כל האמור ממליץ להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום.
לקריאה נוספת אודות רשלנות רפואית בטיפולי שיניים ניתן להיכנס לאתר האינטרנט של משרדי בכתובת: www.iz-law.com

בברכה,
עו"ד אילן זריהן

שלום רב,

מתוך הנתונים שסיפרת, יתכן שהיה מקום לחזור על בדיקת ההריון כאשר פנית לבדיקת רופא. יחד עם זאת, יתכן שהיית נאלצת לעבור את אותו הליך הפסקת הריון גם שמונה ימים קודם לכן. אם אכן זה המצב, הרי שלא נגרם לך נזק.

מומלץ להיוועץ עם עורך דין בצורה מעמיקה יותר, לבחון את התיעוד הרפואי, ולברר האם ניתן להצביע על כשל ממשי.

יחד עם זאת, יתכן מאד ובמקרה שלך יהיה זה לא כלכלי להיכנס להליך משפטי, בשל עלויותיו הגבוהות והנזק המצומצם יחסית.

בהצלחה,

מיכל קפלן חכמון

טובה שלום רב,

לרוב יעוץ ראשוני בהתייחס לרשלנות רפואית אינו עולה כסף.
אך גם לאחרי היעוץ לא תמיד עורך הדין ידע להעריך האם המקרה מצדיק הגשת תביעה. כדי לדעת בוודאות אם יש מקום להגשת תביעה אם לאו, יש צורך באיסוף התעוד הרפואי הרלבנטי והתייעצות ראשונית עם מומחה מתאים.
רק לאלו יש עלויות, להבדיל מהיעוץ הרפואי.

בברכה,
מיכל קפלן חכמון, עו"ד

נלי שלום רב,
בהתאם לרשימת המחלות המפורטת בתקנות הביטוח הלאומי ניתן להכיר במחלת הארטריטיס כמחלת מקצוע וזאת בתנאי שמאפייני העיסוק של האדם כעובד ניקיון כללו תנועות חד גוניות של האצבעות וכף היד, החוזרות ונשנות ברציפות. מעבר לכך, ניתן לבחון הכרה בנסיבות העניין גם באפיק המיקרוטראומה - להרחבה בנושא ניתן להיכנס לאתר משרדי בקישור: www.iz-law.com  ולהיכנס באתר ללשונית של תאונות עבודה.
בברכה,
עו"ד אילן זריהן

עו"ד זריהן  שלום רב ,

ראשית  ברצוני  להודות לך על המענה המפורט.

שמח לדעת כיצד מתחילים את התהליך, האם עליך לפנות באופן  עצמאי לרופא תעסוקתי או לרופא המטפח לצורך הפניה לרופא תעסוקתי?

בתודה מראש ,

נלי

שלום רב,
חשוב שהרופא המומחה (רופא תעסוקתי/אורתופד) יביא לידי ביטוי את מנגנון הפגיעה מאחר ויש לכך חשיבות לגבי קביעת המקרה כמחלת מקצוע/מיקרוטראומה.
בברכה,
עו"ד אילן זריהן

שלום רב,
העלות משתנה מעורך דין למשנהו כשיש כאלה שבעבור פגישת התייעצות ראשונית לא גובים תמורה וכאלה שכן.
בברכה,
עו"ד אילן זריהן

שלום רב,

בהתאם למצב המשפטי ולחוק, ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית רק כאשר כתוצאה מהמעשה או המחדל הרשלניים נגרם נזק.
נטילת טיפול תרופתי לחינם עשוייה להיחשב כנזק, אך ככל שאין לכך השלכות משמעותיות על המצב הבריאותי מדובר בנזק שנחשב קטן, עד כדי כך שהגשת תביעה תימצא בלתי כלכלית בנסיבות.
שכן, כדי להגיש תביעה יש צורך לצרף חוות דעת רפואית המבססת את הקביעה שנעשתה טעות באבחון. מסמך זה יקר מאד, עד כדי כך שאם הנזק לא משמעותי, אין כדאיות כלכלית להיכנס להליך משפטי ממושך ויקר.

היינו ממליצים להביא את נסיבות המקרה המפורטות בפני עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית על מנת שינסה להעריך, בזהירות סבירה את הכדאיות בהגשת תביעה במקרה שלך.

בברכה,

מיכל קפלן חכמון

שלום לך, הותרת מחט באחת מתעלות השורש במהלך טיפול היא בהחלט רשלנית. יחד עם זאת יהיה צורך לבחון מהם הנזקים שנגרמו לך והאם תיזקקי לטיפול רפואי נוסף. בהתחשב בגורמים אלה ניתן יהיה להעריך את הכדאיות שבהגשת תביעה. בברכה, מיכל קפלן חכמון

שלום לך, ראשית, איבוד דרסטי במשקל מצריך בירור רפואי על מנת לשלול תחלואה כלשהי של מערכת העיכול או תחלואה אחרת. במידה ולא נמצאת תחלואה ניתן יהיה לאזן את הרגלי האכילה והמשקל בדיאטה מתאימה. במידה ונמצאת תחלואה כלשהי כדאי יהיה לברר האם לדיאטה הייתה תרומה כלשהי למצב, או שלא. מכל מקום, קשה להאריך רק על סמך מה שציינת האם קיימת עילה לתביעה. הרבה בריאות, מיכל קפלן חכמון

שלום רב,
ככלל, היה ולא נותר נזק כלשהו אזי לא מתקיימת עילת הרשלנות ולכן לא ניתן להגיש תביעה בגין עילה זו. בכל מקרה, על מנת לבחון עניינך לעומקו יהיה צורך לאסוף את התיעוד הרפואי ולבחון מול מומחה האם הייתה חריגה מפרקטיקה סבירה והאם אכן נותר נזק כלשהו אצלך נוכח חריגה זו, ובהמשך לכך לנקוט בצעדים המתאימים.
בברכה,
עו"ד אילן זריהן

שלום רב,
איבוד מסמכים יכול להכשיר את הפעלת דוקטרינת "הנזק הראייתי" בגינו בית המשפט, ברוב המקרים, מטיל את הבאת הראייה ואת נטל השכנוע על כתפיו של הנתבע, להראות שלא התרשל. במרבית המקרים בהם הפך בית המשפט את נטל הראייה/השכנוע לא הצליח הצד שכנגד, בהעדר תיעוד, לבוא ולהוכיח שלא התרשל.
בסיכום דבר, נראה כי איבוד המסמכים יכול לשרת את טובתך.
בברכה,
עו"ד אילן זריהן

שלום רב,

בהתאם לחוק, היה ורופא קובע לפי ממצאים רפואיים שקיימת מגבלה רפואית המונעת מעובד לבצע עבודה מסוג מסויים או בתנאים מסויימים, הרי שהמעביד יכול להציע לו עבודה מתאימה אחרת, מלאה או חלקית, באותו מקום עבודה, ואז העובד לא זכאי לדמי מחלה, אך שכרו בעבודה אמור להיות זהה לשכר שהיה מקבל אילו המשיך בעבודתו הקודמת.
אם המעסיק לא הציע עבודה מתאימה, העובד זכאי לסכום דמי מחלה שהיו מגיעים לו.


לכל מידע נוסף, מומלץ להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום דיני העבודה, על מנת שיבחן את הסיטואציה הספציפית.

בברכת בריאות שלמה,

מיכל קפלן חכמון, עו"ד

שלום רב,

עקרונית, חוק ההתיישנות הכללי קובע כי ניתן להגיש תביעה בתוך 7 שנים מיום קרות המקרה. כאשר מדובר בקטין, מנין 7 השנים מתחיל רק בהגיע הקטין לגיל 18 (אם כי להורים, הזמן נספר מיד עם קרות הנזק).
כמובן שישנם חריגים. אך ככל שהארוע היה ברור, והנזק שהופיע בעקבותיו היה ברור, הרי שיש רק 7 שנים לצורך הגשת התביעה.

בברכה,
מיכל קפלן חכמון, עו"ד

שלום רב,
ככלל, על מנת לבסס עילת תביעה ברשלנות רפואית יהיה צורך לאסוף את החומר הרפואי בעניינך ולהתייעץ עם מומחה רפואי רלוונטי שיחווה דעתו בהתאם.
חשוב להבין שלא כל נזק מסוג זה עונה להגדרה של רשלנות שכן אלה חלק מהסיכונים, הקיימים בביצוע פרוצדורות ניתוחיות, שכמובן היה צריך להביא לידיעתך בטרם ביצוע הפעולה. לטעמי, היה והתפרים אינם במקום בולט ונראה לעין מבחינה חזותית והיה ואינם פוגעים בשגרת תפקודך אזי, מציע לבחון בהיבטי עלות/תועלת את כדאיות הכניסה למהלך משפטי מסוג זה.
בברכה,
עו"ד אילן זריהן

שלום רב,
מי שיכול להגדיר את כשירותו הרפואית של החייל הינו אך ורק רופא או גורם רפואי מוסמך אחר כפי שמוגדר ביחידה. המ"פ של בנך לא יכול לייתן המלצות רפואיות אודות כשירותו של בנך לכן, בהעדר המלצה רפואית לחזור לפעילות רשאי בנך לפנות לגורם רפואי על מנת שיחווה דעתו אודות כשירותו. היה ולא יזכה לשיתוף פעולה ניתן לפנות בתלונה לנציב קבילות חיילים על מנת שיברר ויטפל בחריגה מסמכות זו. ב
נוסף, עם התגבשות הנזק יוכל בנך, לאחר שחרורו משירות צבאי, לבחון תביעה לקצין תגמולים בגין נכותו שנותרה, היה ואכן נותרה כזו.  
בברכת בריאות שלמה,
עו"ד אילן זריהן

דבורה שלום רב,
להתרשמות בדבר היקף מקרי הרשלנות הרפואית במדינת ישראל ממליץ להיכנס לממצאי דו"ח "הווועדה הבין משרדית לבחינת הדרכים להקטנת ההוצאה הציבורית בגין תביעות רשלנות רפואית" - בדו"ח זה קיים מאגר נתונים מקיף אודות סוגיות הנוגעות לעניין הרשלנות הרפואית בארץ. הדו"ח נמצא באתר האינטרנט של משרד המשפטים.
בהצלחה,
עו"ד אילן זריהן

שלום רב,

בתחום המשפטים אין לימודים של התמחות כפי שיש במקצועות הרפואה.
לאחר גמר הלימודים, עורך הדין יוכל לעסוק בכל אחד מהתחומים הקיימים: נזיקין, משפחה, פלילי, חברות, בנקים ועוד..
מומלץ לנסות ולהתכוונן לתחום כלשהו החל מתקופת ההתמחות, כדי להשתלב בתחום מסויים ככל המוקדם. כך תקופת ההתמחות תעניק לך ניסיון לקראת הכשרת עבודתך כעורך דין.
במידה ותגלה כי התחום שבחרת לא מתאים לך, תמיד תוכל להחליף תחום. אלא שאז תיאלץ לעבוד שוב כמעין מתמחה, למרות שכבר תהיה עורך דין לכל דבר ועניין.

בהצלחה!!
מיכל

שלום לך, לרוב מקובל לתת יעוץ ראשוני בחינם. עלויות כספיות הן רק עבור איסוף המידע הרפואי, והתייעצות עם מומחה. בברכה, מיכל

טל שלום רב,
על מנת לבחון את העניין לעומקו יהיה צורך לאסוף את הרשומות הרפואיות בעניינה ולבחון את עילת הרשלנות מול מומחה רפואי רלוונטי.

בנוסף, יהיה צורך לבחון מול חברתך האם ניטלה ממנה, כנדרש, הסכמה מדעת לביצוע הניתוח שעברה. גישת ביהמ"ש בעניין זה הינה מחמירה ודווקנית - ביהמ"ש פסק בעניין זה שניתוחים אשר אינם דחופים מבחינה רפואית דוגמת ניתוחים פלסטיים לסוגיהם, מחייבים ברף גילוי מוגבר, לרבות ציון הסיכויים והסיכונים לפרטי פרטים ומבעוד מועד, בטרם ביצוע הניתוח. 

בסיכום דבר מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתביעות רשלנות רפואית ונזקי גוף לצורך בחינה מעמיקה ועניינית.
בברכה,
עו"ד אילן זריהן

שלום רונה,

כאשר לקוח פונה לטיפולו של עורך דין, בין יתר המסמכים הוא חותם על מסמך הקרוי ויתור על סודיות רפואית לטובת עורך הדין. מסמך זה מאפשר לעורך הדין לפנות לכל המוסדות הרפואיים בהם טופלת, כולל גם לרופאים פרטיים, ולקבל בשמך את כל התיקים הרפואיים הרלבנטיים.
אם הטיפול ניתן לקטין, נדרש ששני ההורים יחתמו על הטופס בשם הקטין.

יש לדעת כי למוסדות הרפואיים יש הזכות לדרוש אגרה בגין קבלת העתק המסמכים הרפואיים.

מכאן, שאין חשיבות לכך שאין לך את המסמכים הרפואיים.

בברכה,
מיכל קפלן חכמון, עו"ד

זהבה שלום רב,

לשאלתך, ככל שהרופא הראשון לא איבחן את הבקע גם בצד שלא נותח, ודובר במצב קיים שצריך היה לאבחנו - הרי שמדובר ברשלנות.
יחד עם זאת יש לברר האם בסיטואציה בה היו מאבחנים בבת אחת את שני הבקעים היו מתקנים את שניהם בניתוח אחד, או ממילא מציעים לבצע את התיקון בשני ניתוחים נפרדים.
אם יסתבר כי אכן יש לעבור ניתוח נוסף מיותר - הרי שזהו הנזק.
אם יסתבר שממילא היו מבצעים את התיקון בניתוח נפרד - לא נגרם נזק, ואז אין מקום להגשת תביעה.
אציין, כי ניתוח מיותר כנזק נחשב בבית המשפט, באופן יחסי, לנזק נמוך, ויהיה עליך להתייעץ עם עורך הדין שייצג אותך את כדאיותה של הגשת תביעה במקרה זה.

בהצלחה,
והרבה בריאות,
מיכל קפלן חכמון