lawmed.co.il

רשלנות רפואית ומוות- להילחם את מלחמתו של המת



עורכי דין רשלנות רפואית מעדיפים כמובן את המקרים ה"אופטימיים" יותר, בהם מושא הרשלנות מקבל לפחות פיצוי חלקי עבור הנזקים שגרמה אותה רשלנות רפואית.
עם זאת במעל ל-30% מן התביעות המוצלחות של רשלנות רפואית, המטופל כבר אינו בעולמנו.


עם זאת, אין פירוש הדבר שאין מקום לתביעת רשלנות רפואית, כולל רשלנות רפואית באבחון, בטיפול או בשניהם. חשוב להבין מי זכאי לתבוע (ומי מושא הפיצויים) ובאילו תנאים. 


לא רק שארי בשר יכולים להילחם

נקודה חשובה- הפרדה בין רשלנות רפואית, שאינה עבירה פלילית, לבין רשלנות פושעת, שהיא עבירה פלילית.

במקרה בו רופא, או כל איש צוות רפואי אחר, גרם לנזק במכוון מדובר בעבירה פלילית. כמו בכל עבירה פלילית, הגוף הממונה על התביעה הוא הפרקליטות. למעשה אף גוף אחר אינו זכאי לתבוע תביעות פליליות.
הכלל הזה תקף גם לעבירות אחרות שנחשבות לעבירות פליליות בתחומים הרפואיים והפארא רפואיים, כמו עבירות על סודיות רפואית, עבירות אתיות מסויימות (לדוגמא: ניסויים בבני אדם ללא אישורים מתאימים מוועדות הלסינקי ו/או הסכמה מדעת של המטופלים) ועוד.

התחום הנפוץ הרבה יותר, עם זאת, הוא התחום של רשלנות רפואית. כאן המבחן אינו "מבחן החוק", אלא "מבחן הרופא הסביר". ה"גמישות" של המבחן הזה פותחת כמובן פתח להמון אינטרפרטציה אישית של העדים, עורכי דין רשלנות רפואית, והשופט. זהו כר פורה להמון מקצוענים, בין אם מדובר על
עורכי דין רשלנות רפואית ובין אם מדובר על רופאים (עדים מומחים). עם זאת המערכת המשפטית מנסה לצמצם את החלון הזה ולהגדיר טוב יותר את גבולות הרשלנות הרפואית, בעיקר על ידי כלי התקדימים המשפטיים.

חזרה לשאלה שלנו- מי זכאי לתבוע כאשר התובע הטבעי, או מושא הרשלנות, כבר אינו בין החיים. התשובה פשוטה- כל אחד. התובע לא חייב להיות בעל אינטרס ישיר, או קרוב משפחה של הנתבע. עם זאת, אליה וקוץ בה- במקרה של הצלחה בתביעה, הפיצויים ישולמו למושא הרשלנות, ולא לתובע.

כיוון שמושא הרשלנות כבר אינו בין החיים, הסכום הזה יעבור ליורש הקרוב ביותר- וכאן המקום בו קרבת משפחה משחקת תפקיד. העניינים מסתבכים כאשר ההורשה משתנה על ידי צוואה כתובה, וכאן נוסח הצוואה ישפיע על ההורשה.
רשלנות רפואית במוות


לא רק תוצאה ישירה...

הדברים הללו נכונים גם כאשר מושא הרשלנות נפטר שלא כתוצאה של רשלנות רפואית. זכרו שזמן ההתיישנות על תביעות רשלנות רפואית הינו עדיין 7 שנים, בלא תלות בזהות התובע.


ישראלים- שימו לב

בעוד שמה שאמרנו לעיל נכון גם בישראל, חשוב להבין שמערכת המשפט הישראלית בנויה על עקרון השוות האיזון. שלא כמו במשפט האמריקאי לדוגמא, לא קיים מושג של פיצוי מוסרי. כיוון שכך, הפיצוי של
רשלנות רפואית באבחון לדוגמא יהיה אך ורק השבת הנזקים (הישירים והעקיפים) שנגרמו על ידי אותה רשלנות רפואית באבחון.

לדוגמא: אובדן כושר עבודה, טיפולים רפואיים (ופסיכולוגיים) וכו'. פעמים רבות, כאשר המושא נפטר, מדובר בפיצויים לא גדולים, כיוון שהתובעים יאלצו להוכיח נזק כלכלי ישיר שנגרם להם כתוצאה מאותה רשלנות רפואית.


זהות התובע אינה מכריעה בתביעות רשלנות רפואית באבחון או טיפול, אולם הפיצויים ישולמו למושא הרשלנות (או ליורשו הישיר).
יתרה מזאת, במקרים של פטירה (גם כתוצאה מרשלנות רפואית ישירה) קשה יותר להוכיח נזק כלכלי ישיר, וסכום הפיצוי הממוצע יורד בהתאם.

 

 



14/11/2011    lawmed.co.il
פורום רשלנות רפואית

© זכויות יוצרים – מאמר זה מובא על ידי אתר lawmed.co.il, הינו בבעלותו הבלעדית והשימוש בו כפוף לתנאי השימוש המפורטים באתר. למען הסר ספק, מובהר בזאת כי אין לצלם ו/או לשכפל ו/או להעתיק ו/או לפרסם ו/או להעביר מאמר זה, או חלקים ממנו, לאף גורם. הפרת האמור לעיל בכל אופן או צורה אסורה בהחלט. בעלי המאמר יפעלו וינקטו בכל הצעדים המשפטיים העומדים בפניהם בכל מקרה של הפרה של תנאים אלו. במידה ואתם מעוניינים להשתמש בתכנים או חלק מהם – פנו אלינו דרך טופס יצירת קשר


Copyright © 2018 lawmed.co.il כל הזכויות שמורות
אתר עורכי דין רשלנות רפואית מציג בפניכם מידע ועסקים מומלצים מתחום רשלנות רפואית
מחפשים עורך דין רשלנות רפואית? מלאו את הטופס
אנחנו עובדים עם עורכי דין מובילים בישראל - השאירו פרטים ונדאג להפנות אליכם את הטובים ביותר

שם מלא:
טלפון:
אימייל:
יישוב:
אנחנו לא נשלח אליך SPAM לאימייל, המספר יעבור לספקים מומלצים בלבד!