lawmed.co.il

כיצד מתנהל תהליך הבדיקה של עילת רשלנות רפואית ?



עו"ד רפאל אלמוג מסביר כיצד מתנהלת תביעה של רשלנות רפואית ומה צריך להוכיח כדי לנצח בה


רשלנות רפואית
על מנת לזכות בפיצוי במסגרת תביעת רשלנות רפואית יש להוכיח קיומם של שלושה יסודות עיקריים: יסוד ההתרשלות, הנזק והקשר הסיבתי שביניהם.

בהקשר זה חשוב לציין כי הכלל המנחה בדיני הנזיקין הינו כי "המוציא מחברו – עליו הראיה", כלומר, הנטל להוכיח את קיומם של היסודות האמורים מוטל לרוב על מגיש התביעה.

עם זאת, למרות כלל זה, קיימים מקרים חריגים בהם מעביר בית המשפט את נטל ההוכחה לכתפי הנתבע, אשר נדרש להוכיח כי יסודות עוולת הרשלנות (או לכל הפחות אחד מהם) אינם מתקיימים בענייננו.

על תובע הסבור כי יש להפוך את הנטל, כאמור, לבקש זאת מבית המשפט במסגרת תביעתו, זאת על בסיס הדוקטרינות הקיימות בחוק (למשל, סעיף 41 לפקודת הנזיקין, המונה מספר תנאים שבהתקיימותם עובר נטל ההוכחה לנתבע) ובהלכה (לדוגמא, דוקטרינת הנזק הראייתי, במסגרתה יטען התובע כי רשלנות הנתבע גרמה לו לנזק ראייתי, אשר מקשה על הוכחת תביעתו).


בכדי לצלוח את הוכחת היסוד הראשון של עוולת הרשלנות, על התובע להראות כי על הרופא ו/או המוסד הרפואי שטיפל בו הייתה מוטלת חובת זהירות (מושגית וקונקרטית), אשר הופרה על ידם באופן כזה או אחר


לא למותר לציין כי על פי ההלכה שנוצרה בתביעות רשלנות רפואית הרי שבמערכת היחסים שבין רופא למטופל תמיד מוטלת על הרופא חובת זהירות מושגית, כך שעל מנת להוכיח את היסוד האמור כל שעל התובע להראות הוא שהרופא המסויים היה יכול וצריך לצפות את הנזק שנגרם לו. ודוק, במידה ומדובר באירוע רפואי נדיר מאד שגרם לתובע לנזק, נטייתו של בית המשפט תהא שלא להכיר בקיומה של חובת הזהירות.

בשלב הבא בבדיקת קיומה של רשלנות רפואית יש לשאול האם הפר הרופא הנתבע את אותה חובת זהירות המוטלת עליו, קרי, האם לא צפה את הנזק שנגרם לתובע מקום שהיה עליו לעשות כן.

בחינתה של שאלה דנן תעשה על ידי בית המשפט, אשר יסתמך על חוות הדעת הרפואיות שיגישו הצדדים ויבדוק האם התנהלותו של הרופא עולה בכנה אחד עם התנהגותו של הרופא הסביר בנסיבות העניין ועם הפרקטיקה הרפואית שהייתה מקובלת במועד אירוע הנזק.

הוכחת יסוד הנזק תיעשה על ידי חוות דעת רפואית שתוגש מטעם התובע, במסגרתה עליו להראות כי נגרם לו נזק פיסי או נפשי (אובדן חיים, שם טוב, רווחה גופנית, נוחות, חיסור של אחד מהם ועוד).

הפסיקה הרחיבה בשנים האחרונות את הגדרת הנזק, כך שכיום בתי המשפט מכירים בנזקים נוספים בגינם תובע בתביעת רשלנות רפואית זכאי לקבל פיצוי (לדוגמא, נזק מסוג פגיעה באוטונומיה של המטופל, אשר מצריך את התובע להוכיח כי הטיפול הרפואי בו נעשה ללא קבלת הסכמתו המושכלת).

היסוד האחרון להתגבשותה של עוולת רשלנות רפואית הינו, כאמור, יסוד הקשר הסיבתי. השאלה שתישאל על מנת לבדוק את קיומו של יסוד זה תהא האם הפרת חובת הזהירות המוטלת על הרופא היא זו שגרמה (באופן ישיר או עקיף) לנזקים המוכחים של התובע. במידה ותשובת בית המשפט לשאלה דנן תהא חיובית, הרי שהתובע יהא זכאי לקבל פיצוי בגין נזקיו.


בתי משפט מכירים כיום בנזקים נרחבים שנגרמים כתוצאה מרשלנות רפואית , גם אם חורגים מהרשלנות בה עוסקת התביעה באופן ישיר



עורך דין רפאל אלמוג עומד בראש משרד אלמוג-שפירא
התע"ש 3א', רמת גן, טלפון : 03-6916637 




22/06/2011    lawmed.co.il
פורום רשלנות רפואית

© זכויות יוצרים – מאמר זה מובא על ידי אתר lawmed.co.il, הינו בבעלותו הבלעדית והשימוש בו כפוף לתנאי השימוש המפורטים באתר. למען הסר ספק, מובהר בזאת כי אין לצלם ו/או לשכפל ו/או להעתיק ו/או לפרסם ו/או להעביר מאמר זה, או חלקים ממנו, לאף גורם. הפרת האמור לעיל בכל אופן או צורה אסורה בהחלט. בעלי המאמר יפעלו וינקטו בכל הצעדים המשפטיים העומדים בפניהם בכל מקרה של הפרה של תנאים אלו. במידה ואתם מעוניינים להשתמש בתכנים או חלק מהם – פנו אלינו דרך טופס יצירת קשר


Copyright © 2018 lawmed.co.il כל הזכויות שמורות
אתר עורכי דין רשלנות רפואית מציג בפניכם מידע ועסקים מומלצים מתחום רשלנות רפואית
מחפשים עורך דין רשלנות רפואית? מלאו את הטופס
אנחנו עובדים עם עורכי דין מובילים בישראל - השאירו פרטים ונדאג להפנות אליכם את הטובים ביותר

שם מלא:
טלפון:
אימייל:
יישוב:
אנחנו לא נשלח אליך SPAM לאימייל, המספר יעבור לספקים מומלצים בלבד!